עציץ חיטה

תיאור

12×8 ס"מ

החיטה היא אחת מאבות המזון שלנו והיא גם אמה של החקלאות. והיא קשורה לפה בעבותות – כאן ככל הנראה היא הופיעה לראשונה.
היא נחשבת למה שאפשר לאדם להתיישב ולהקים קהילות. כך החיטה מופיעה כדימוי לחזרה לשגרה ולנחת. בשיר שאתם שומעים היא מייצגת את השלום והרוגע שיבוא לאחר המלחמה ושאפשר לחלום עליו.
אולם היא נקשרה גם לשגיון ולטעות. בתורה אנו מוצאים ביטוי לזה בשירת האזינו: "ועתודים עם חלב כליות חטה … וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית" ובשירו של מאיר אריאל המבקר את שירה של גולדברג "הוא יקסום לך אלף גוון בחידת מרחקיו, אך בכל מקום ליבו אבן".
כך החיטה היא האושר, מייצרת הקהילות, אך בתוך מה שבתוכה עלול האדם לאבד את עצמו.

את הדחיסות הזו, הכוללת את אבני הבניין, אך גם את לב האבן הכבד ניסיתי לרשום בעציץ.